HE

EN

פלפל רמירו: הפלפל של אגן הים התיכון

על הפלפלים, המתוקים והחריפים כאחד, כבר כתבתי לא פעם ועדיין תודות לגיוון הזני העצום של הפרי ממשפחת הסולניים (שאנחנו סופרים כ'ירק'), תמיד מקום להעמיק וללמוד עליו.

הפעם, אקדיש את הפינה לזן הרמירו (שבאופן לא מקרי בהחלט, מפגין נוכחות טרייה אצלנו).

כמו שבטח שמתם לב, כותרת המשנה מכתירה את הרמירו כפלפל של אגן הים התיכון, אך כמו שקוראי המדור מן הסתם כבר יודעים מוצאו של הפלפל בכלל ביבשת אמריקה, אז מאיפה הגיע הים התיכון?

אכן, כל הפלפלים הם נצר לצמחים שגדלו בר באמריקה ובויתו בה לראשונה לפני כ-6,000 שנה. ל"עולם הישן" (אירופה, אסיה ואפריקה) הם הגיעו רק במהלך המאה ה-16, לפני כ-450 שנה. העניין הוא ש-450 שנה במונחים של אבולוציה חקלאית, תרבותית וקולינארית זה הרבה מאוד זמן.

האבולוציה ופיתוח הזנים של הפלפל לא נעצרה או הפסיקה כשהצמח נקלט בעולם החדש. להפך, אתגרי אקלום ייחודיים, העדפות קולינריות וגישות מדעיות וחקלאיות חדשות רק האיצו את התהליך הזה והרבה מאוד זני פלפל עוצבו דווקא מחוץ לאמריקה. הרמירו, למרות המצלול הספרדי הוא אחת הדוגמאות הבולטות לכך.

איפה הרמירו פותח? קשה לדעת ולפחות מקור אחד מציין את הולנד כארץ המוצא שלו, אך לאור הפופולריות הרבה שלו סביב אגן הים התיכון ובשל העובדה שאחד השמות הנוספים שלו הוא 'פלפל פלרמו', אני אהמר דווקא על סיציליה. אגב, שם נוסף שנעשה בו שימוש בישראל הוא 'פלפל שושקה'.

בכל אופן הרמירו (ואם אתם רגילים לשם 'שושקה' אני זורמת), הוא פלפל מתעתע. כידוע יש פלפלים מתוקים ופלפלים חריפים, אחד מכללי האצבע הכי ידועים שמסייעים לנו להבדיל בין 'פלפל מתוק' ל'פלפל חריף' זו הצורה שלו. המתוקים (שלעיתים מכונים בטעות גם גמבה) הם בעלי בסיס רחב וצורה מרובעת ומעוגלת ואילו החריפים צרים ארוכים ומחודדים.

אם כלל האצבע היה גם כלל ברזל, הרמירו היה אמור להיות פלפל חריף. כידוע הרמירו אינו פלפל חריף ומהבחינה הזו מדובר בסוג של אנומליה. נכון שלרוב הפלפלים החריפים אינם רק צרים ומחודדים אלא גם קטנים ואילו הרמירו הוא פלפל גדול – ועדיין הצורה שלו הרבה יותר מאיימת מהטעם שלו.

אז בואו נדבר על הטעם, כי הוא לא סתם שייך לקטגוריות המתוקים. במונחים של פלפלים הרמירו הוא סופר מתוק. כלומר, אם בגמבה הממוצעת דירוג המתיקות יהיה 7, הרמירו מתקרב ל-10. זה אולי לא נראה לכם דרמטי, אבל זה בדיוק הניואנס שעושה את ההבדל וזו אחת הסיבות שהרמירו כל כך אהוב על שפים ואניני טעם שתמיד יעדיפו פירות וירקות בעלי מתיקות טבעית שמעשירה את המזון בטעמים.

אם תרצו זה בערך ההבדל בין עגבניית מגי לעגבנייה רגילה. תכונה נוספת שיש לרמירו שמבדילה אותו ממרבית הפלפלים המתוקים זו הקליפה שלו שנחשבת דקה במיוחד והופכת אותו קל לעיכול.

לכן, אני הרבה פעמים משתמשת ברמירו במצב טבעי לחלוטין ופשוט פורסת אותו לפרוסות דקות וארוכות ומגישה אותו לצד מטבל לבנה כחטיף. זה מה שכיף בירקות אורגניים איכותיים, לא צריך להתאמץ איתם ולא חייבים לבשל אותם, מספיק לפנות להם את הבמה. בתיאבון.

היי, אנחנו מחכים לך 🙂